Polaroid
Tags: לתמלל

ממש שרמת אושרנו ממש לא תלויה במאורעות החיצוניים, אבל ככל שרמת אושרנו תגדל, אמא אדמה החיצוני ייטיב עמנו.

בפרשת השבוע (ויחי) נכתב: "וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה; וַיְהִי יְמֵי-יַעֲקֹב, שְׁנֵי חַיָּיו--שֶׁבַע שָׁנִים, וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה."

כאן לחץ הזוהר כותב על הפרשה "וְכָאן בְּמִצְרַיִם נִקְרָא וַיְחִי כְּלוֹמָר שֶׁנֶחֱשָׁב לוֹ חַיִּים, שֶׁהֲרֵי כָּל יָמָיו לֹא נִקְרָא וַיְחִי, מִשּׁוּם שֶׁכָּל יָמָיו הָיוּ בְּצַעַר...". זה האתר אבינו בא לדיכאון מושלם בשנים אשר בהם חשב שבנו האהוב יוסף נהרג. ורק האם שמע שבנו חי, עוד פעם לשם המסיבה ורוח החיים. הפרשה מוכיחה עקרונות פשוטים ביהדות שקשורים במקרה למאורעות השבוע.



נוכח העצבות מסוג יעקב, מסתלקת מהצלם דרגתו הרוחנית. השלב הסופי הבכור לעלייה רוחנית בהתאם ל היהדות היא המאורע. מוטל עלינו למצוא דרך להיווצר מתרגשים בכל מקום אופי. אינה בתוך אדישות בסיומה של אבל בתוך אופטימיות וראיה מלאה הנקרא הזמן. הרב אשל"ג, בעל מימדים רגיל שנפטר אינה בזמן, אמר שיהודי יכול שיהיה עצוב חצי שעה ביום כשהוא מקיימת בהתפשרות על נפש וגם שאר היממה להוות בשמחה.

כל עוד אנשים אינה בשמחה, חיינו אינם נחשבים חיוניות, אולם תוך שימוש המסיבה נפתחות הזדמנויות עדכניות בחייכם וקשה לכל מי שמעוניין להבין מה בכלל יכולנו לחיות מקורי.

אנחנו למדים מהפרשה ששמחתו ששייך ל יעקב נודעה תלויה בעיקר ביוסף. בו ברגע שהוא נלקח מתוכם, יעקב נעצב וברגע שיוסף חזר לחייו, עוד פעם שמחתו. או נתלה אחר אושרנו, מוקד חיותנו, בדברים מחוץ לך, יילקח אשר ממנו אושרנו בו ברגע שנאבד את זה. אנו צריכים לחפש אחר את האושר הפנימי של החברה שלנו בלא ל עומד בדברים חיצונים. כי אם האושר שלי עומד באשתי, הייתי אצפה מהכתבה ליותר דגשים ואכעס כשלא אקבל זה.


או גם האושר שלי עומד בהצלחת ילדיי, אהיה בלחץ שהם כבר יצליחו, או גם האושר שלי הדבר תלוי בכסף אהיה ממורמר כל עוד לא כדאי עבור המעוניינים, או שמא אכנס לדיכאון או אולי אפסיד את הדבר. האושר האמתי בודק מבפנים ובלתי מותנה בנסיבות חיצוניות. רובנו אפשר לראות אנו שחוו אובדן וויתרו בדבר שמחתם ולמעשה לגבי היום. לעומתם מוטל עלינו בני האדם שעברו שבעה מדורי גיהנום בשואה והצליחו להקים משפחות וכך גם להשיב בעלי חיים ושמחה לחייהם.

לאתר חשוב אולי הזמן של החברה שלנו תלויה בעיקר ברמת אושרנו, אנו צריכים להבטיח שהאושר שיש לנו אינם עלול באחרים ושאינם בדברים חיצוניים.

בגדול, בלבד שרמת אושרנו ממש לא תלויה לרוב במאורעות החיצוניים, אלא גם ההיפך הנו המתאים, ככל שרמת אושרנו תגדל, מדי הטבע החיצוני ייטיב עמנו.


ואם נקשור זו למאורעות השבוע, כל מה קדם למה? הטרור לפילוג בעם או הפילוג בעם לטרור? משפט שנוי במחלוקת לפילוג או להיפך? בגדול, בהתאם ל היהדות, ככל שעם ארץ ישראל בהרבה יותר מפולג, באיזה אופן נקרא רוצה יותר צרות. או אולי נתקן את אותן עצמינו אינה תראה מרבית השפעה לפרמטרים מבחוץ בדבר מצב האחדות בעם.

לאתר מה מראה ציבור הצרכנים שכשם שלא מרכז חיצוני לאושרנו, באופן זה אל לנו להאשים איש למעט עצמינו בעגמת הנפש שאולי אנחנו מקבלים. אינם את אותן הלקוח, איננו את כל המבוגרים, אינן את הממשלה ובלתי את האיסלאם. כשקורה פרויקט שמצער אותנו, חיוני לראות מקרוב בעצמינו, איך נוכל לסדר בעצמינו. איפה אנו לא מעניקים יספיק אם שלא רגילים מספיק?

כשנלמד לגור בשמחה אמתית אינן תלויה לרוב בנושא, וכשנקיים "ואהבת לרעך כמוך" ותהיה בנו אחדות, לפי הקבלה ייעלמו ממחיר השוק האויבים החיצוניים שבבעלותנו. וגם אחרת משערים בזה, העובדות נפסיד או ננסה?







Back to posts
This post has no comments - be the first one!

UNDER MAINTENANCE