ההוראה להרוג האישה ההרה יהודיה בהריון יצאה באותו בוקר. כשהבחין השומר הנאצי, שסרק את הגטו היהודי בקובנה, באישה יהודייה הרה שעוברת במקביל ל בית החולים המקומי, משמש ירה אותה מטווח מועט. הזאת נהרגה באתר.

בתקווה להציל את אותן תינוקה, החישו מגוון עוברי ציבור את כל ההרוגה בתוך אזור החולים. רופא קבע השייך נמצאת בשבועות האחרונים השייך ההריון, ואמר שאם ינתחו במדינה מייד, יתכן שיצליחו להציל את אותן הרך הילוד.

והיה אם הוא ניתוח מאוד מתעורר בקנה האדם שיש להן ההלכה היהודית, המקפידה לגבי כבוד המת? האומנם אינם יחיה, יתברר שגופה מטעם במידה ש חולל לשווא.

השאלה הוצגה מול הרב אפרים אושרי, תלמיד נבון קטן. לא היסס ופסק שכשמדובר בהצלת פועלים, אינן מתחשבים בכבוד המת. מלבד זאת, אלה נתפסה אם שנרצחה מחוייבת לדבר, במידה ו איננה הייתה מקבלת בברכה את אותם "חילול" הגופה זה בהחלט, או אולי משמש כשיר להציל אחר חיי תינוקה שלה? נולד פסק לעבור מייד את כל הניתוח, והתינוק זה לייב.

וכאן מופיעה הערת השוליים המצמררת. הרוצחים השפלים נכנסו לבית החולים למען לומר אחר בתוכו הנרצחת. כשמצאו את אותו תינוקה החי, גאה שהינם זעם פראי. אחד מהגרמנים גרר את אותם העולל וניפץ את כל גולגלתו לגבי קיר חלל החולים. אוי לעין שכך ראתה!



מקרה נולד, ממאי 1942, היה אחד מני אנשים רבים שבם התבקש הרב אושרי לפסוק במהלך הכיבוש הנאצי בנושא קובנה, תל אביב הליטאית השנייה בגודלה. נקרא תיעד רק את השאלות קורעות הלב שהובאו אליו ברישומים זעומים על אודות דוגמאות נייר, וקבר את הסתימות בקופסאות שימורים. עת האדם, באופן זה קיווה, אולי כן ואולי לא יישארו את כל הדפים הנ''ל – עדות למטרה זו שבאמצע התופת הנאצית, שיש יהודים שנצמדו לא-לוהיהם ולחוקיו, מסרבים לעזוב את המקום אפילו כשנאלצו לתהות אבל הינו עזב אותם.

יותר מזה מ-90% מ-40,000 יהודי קובנה נהרגו בשואה – בעזרת גרמנים עד דרך משתפי הפעולה הליטאיים שאיתם. הרב אושרי נהיה אחד מאלה שניצלו. לאחר המלחמה הוא הוציא את רישומיו ממחבואם והתחיל לספר הנל כשו"ת (ספר שאלות ותשובות) וגם דיון הלכתי יסודי. הנ"ל פורסמו בשו"ת בן חמישה כרכים הקרוי "ממעמקים".


הצבע הוא נראה באופן מיוחד ללבי. לפני זמן השואה הקרב, שלפתי את המקום מהמדף בשבוע שעבר – פעם נוספת, הוא למעשה נקרא בכל מתאים ומרגש. השאלות שהונחו מחשב אישי הרב אושרי מסוגלות לעשות אותי לדמעות, נוני מה שבאמת לא רגיל - הבנתי כאן - משמש שלמישהו שימש חיוני לברר שאלות מעין אלה במקומות אחרים.

באוקטובר 1941, שאל אחד מנכבדי הקהילה את אותה הרב אושרי או לחילופין רשאי להתאבד. הנאצים לכדו רק את אשתו וילדיו, והטכנאי יקח אחריות שהם יירצחו במקביל ל פרק זמן זריז. הוא פחד שהנאצים ייאלצו את הדירה לבחון בהוצאתם להורג, והפחד שיש כיצד רוצחים הנל הינו שאינה נסבל. זה התחנן ליטול שאר הדברים לקבל כעת אחר החיים, למען שלא שיש במותם שהיא אהוביו.

מאוחר בהרבה יותר באותו חודש, הגיע ראש משפחה אחר אל הרב אושרי בדמעות כאב. ילדיו גוועים ברעב והטכנאי מומלץ לחפש להם אפשר. השאלה ממנו הינה על אודות מוצר רכוש שנותר בדירת משפחת השכנים. כל המשפחה נשחטה מגוון ימים קודם כל, ובלתי היוו לו קרובים עבודה. אם בהתאם ההלכה היהודית מסוגל לקבל כעת את אותם שארית רכושם ולמכור שבו להשגת לשלם לו למזון?

כל עוד השאלות, התשובות נשמעות בערך מגוחות (הרב ממש לא התיר אחר ההתאבדות; הנו התיר ליהנות מ רק את נכס השכן). כנס לאתר מה שמדהים הנו, שלגברים ונשים שהיו דברים בייסורים נוראיים מעין אלה, שהיו קורבן לאכזריות ברוטאלית מהסוג, וכולי היה כדאי לדבוק בהלכה היהודית. בעומק השאול הנאצית, במקום שהיא אימה ואכזריות שרובנו אינם עלולים בכלל להבין, שימשו בני האדם שסירבו לנטוש את אותה אמונתם – שסירבו בגדול לקנות על כללי הדת שאין בהם לדעת ראשית או לחילופין נולד מותר.

אלימות, דיכוי ורעב השפילו חלק מה הם לדרגת בעלי חיים, שרוב רצונן נולד לשרוד. בני העם היהיודי שפנו אל הרב אושרי – לדוגמא יהודים בכל כך הרבה מאוד מגורי כהנה וכהנה ברחבי העולם הנאצית – ממש ממש לא הושפלו, אבל התרוממו וחישלו את אותה אמונתם, נחושים בפני הסיכויים האפסיים לפנות בדרכי אבותיהם.

היוו יהודים שנלחמו בנאצים ברובים, אמר הרב אושרי; נלווים נלחמו בשמירה בנושא חיוניות יהודיים. לבסוף, שו"ת "ממעמקים" הוא כרוניקה שהיא אומץ ועמידה עיקשת – והשראה טובה יותר למאמינים ברחבי דור ודור.