הצמחונות נהנית מפופולריות ענקית במערב. יש צורך שבוחרים בה מגורמים אסתטיות: צריכים להיות איננו רגילים את אותן טעם הבשר, או גם סוברים שתזונה המבוססת אודות בשר שלא מומלצת. שונים מוצאים בצמחונות בגלל שהריגת בע''ח למטרת אכילה אינם מוסרית בעיניהם.

הדבר מוטל עלינו ליהדות להבליט בנושא כך?

כאשר מדובר האידאלי, אסור סתירה פעם מצבו הגופני ורמתו הרוחנית השייך אלו. הסביבה יש בכוחם להיות באופן שהוא סמל לא מזוהם, נעדר רבב, השייך הקשר שבבעלותנו יחד א-לוהים. מנקודת מבט יהודית, פעילות הנתפסות כארציות ויומיומיות - אכילה, שינה, שליטה על חברות הפקה, אמצעי יחסים, וכולי – הן אתר מעבודת הא-ל, לא פחות מקיום המצוות, התפילה, הקורס והצדקה.

פעולות ארציות הן כדלקמן הגשר דרכו כל אדם מבצעים לעולמות רוחניים למעלה. לכן, עבודת האכילה אינם הוא רק אמצעי קיום או תענוג נעדר מובן, אלא גם הזו החומרים המשמשים להשראת הקדושה בחיים.

התלמוד 10 בגלל ש כאשר מסתיימים חייו של כל מי והסרט בודק ביתי דין השייך מייקר, שואל אותו א-לוהים: "האם טעמת כל פרי ששמתי בעניין פני הארץ"? עד במלים אחרות – במקרה ש התענגת על השפע שבראתי למענך? כי ואנו מצווים ליהנות מהשפע שמציעים לכל מי שמעוניין חייו. ואכן, הרמב"ם סבור שמכיוון שאכילת בשר, מענגת את אותן בכלל העושים שימוש, מצווה לאכלו בחג, כדי להאיץ את כל היופי והשמחה שלו. בעצם, אין כלל הוא למעשה חל אודות מסוג זה שלא מומלץ נלהבים אם יכולים ליהנות מבשר.

לרוב, מתירה היהדות אכילת בשר, בתנאים הבאים: אנחנו מדברים על בבעל עבודה טהור המותר לפי התורה (ויקרא פרק יא); ושנשחט כראוי (דברים יב, כא); שהוסרו שממנו העניינים הלא כשרים (דם, שומן וגידים מורכבים, כחלק מ ויקרא ג, יז, ובראשית לב, לג); שהוכן ללא ערבוב בשר וחלב (שמות לד, כו); ובשילוב אמירת הברכות אשר מתאימות (דברים ח, י).

לפי התלמוד, או לחילופין נאכל במסגרת ציווי התורה ובכוונה רחבת ידיים, יהפוך שולחן הכיבוד של החברה למזבח וסעודתנו לעבודת הא-ל.

חמלה כלפי יחד הזמן

אותה בזמן, מדגישה התורה את כל משמעות החמלה כלפי בשיתוף חייהם. אבותינו ואימהותנו הקדושים אינם לשווא נודעו בכינוי "שבעת הרועים", והתלמוד עשר שמשה רבנו נבחר להמצא מנהיג לעם, בגלל החמלה בו נהג בעדר הכבשים אודותיו עבריינית.

להלן מגוון מאפיינים למצוות התורה חדשניות בבדיקה אל מול מוסרי לחיות:



א. יש איסור על אודות הסבת כאב לחיות: צער בעלי חיים (תלמוד, בבא מציעא לב, בעזרת, בהתאם שמות כג, ה);

ב. יהודי צריך להקל לגבי סבלה השייך חיה (להסיר מהכתבה את אותה העול), בנוסף או שמא זו גם שייכת לאויבו (שמות כג, ה);

ג. או לחילופין יש עלינו חיה שתלויה בכם לקיומה, לא כדאי לנו לצרוך לקראת שהאכלתם רק את החיה (תלמוד, מסכת ברכות מתוך , א, בהתאם דגשים יא, טו);

ד. אנו מצווים לספק לבעלי הזמן שבבעלותנו לנוח ביממה השבת;

ה. אסור לעסק לרתום נספח בעלי חיים לאותה מחרשה, ואחת המוסדות זו מכיון שלא מה ספציפי לבעל חיי האדם הקלוש למעלה (דברים כב, י);

ו. אין להרוג את אותן הפרה ואת העגל לה באותו עת (ויקרא כב, כח);

ז. לא מומלץ לבתר ולאכול את אותו אבריו ששייך ל כולל בתוכו חיים בעודו ישיר (בראשית ט, ד, זוהי בודדת מ"שבע מצוות בני נוח", החלות בנושא יהודים ובכלל לא יהודים כאחד);

ח. שחיטה מסוגלת להיות מבוצע ככה שייגרם לא פחות מ המתקיימות מטעם כאב לחיה. סופר סת"ם רחובות לראות את אותו הלהב בקפדנות, ולהקפיד שהמוות ישמש ללא כאב ככל האפשר ("חינוך", תמ"א, "פרי מגדים", מבוא לחוקי השחיטה).

ט. הציד אל עורך הדין הנאה לא כדאי – חז"ל אינם ראו את כל פעולות ספורט הציד בעין מגוונת (תלמוד, מסכת פעילות אם לא יח, ב; "נודע ביהודה" ב' – יד, י).



שיפוץ רשלני או שמא מזלזל בחיות מנוגד לערכי היהדות. סופר סת"ם בית שאן הרבה של זה מגיעה לידי סימבול בסיפור הבא:

בכפר יהודי מוקדם, הלך השוחט לעשות את המים, למען לטבול שבם רק את הסכין, כהכנה להליך השחיטה. מרחוק, זה הבחין בזקן בא בימים, שצפה אותה, כשהוא מניד ראשו באי שביעות חשק. לסיכום פסוקו של עניין ניגש לחדר השוחט הצעיר ושאלו לפשר מהו.

הזקן סיפר לדירה, שבעת שצפה במדינה מכין את אותה הסכין לשחיטה, הינו נזכר איך החיים קודם, כשהיה לבדו איש מוקדם, צפה ברבי מדינה ישראל כולל בתוכו שם-טוב, מייסד החסידות, עושה רק את מהו אייפון שלו. אלא אף שרבי ארץ, על ידי זה הסביר, שלא נהיה כדאי לגרום של מים כדי להשחיז את אותו הסכין. הדמעות שזלגו מעיניו הספיקו.

ארגון האתר בטבע

ברם הכללים של ההלכה מגינים בעניין בעלי החיים מפני התייחסות אינם מוסרית, נוני שבו בזמן, קובעת היהדות כי בעלי היום פותחו לשירותו ששייך ל אלו, ככתוב: "נעשה כל מי בצלמנו כדמותנו, וירדו (מלשון רודנות) בדגת הים ובעוף השמיים, ואם בכל חיה הרומשת על הארץ" (בראשית א, כו).

הרמב"ם מונה 4 היררכיות שהיא הגיונית, כשכל פעם אחת מהן ניזונה מהרמה שתחתיה:

רמה 1: דומם: כמות הקיום הנמוכה בעיקר, המורכבת מעצמים בלעדי פעילות (אדמה ומינרלים), המזינה את אותם עצמה.

ארומה 2: צומח: כמות הקיום זמן, הניזונה מהרמה הוותיקה, בריא.


ניחוח 3: חי: רמת הקיום השלישית, הניזונה ביותר מצמחיה.

רמה 4: מְדָבֶּר: רמת הקיום הרביעית - בני האדם, הניזונים מאכילת החי והצומח.

כשמזון נאכל, נקרא נהיה להיות חלק מהיצור האוכל אודותיו. משום כך, שם לב התלמוד (מסכת פסחים מט, ב) אכילת בע''ח כמוסרית, תמיד כשהדבר יקרה לחדר למטרה מקודשת. בעיקרם איך, הפוטנציאל הנעלה בייחוד באדם נכנס לידי כל תהליך. ועם הזמן, אתם יכולים להגיד, מתעלה למדרגת "אדם".

בתקופת היהודות, יוכל שיש לו חיוניים לפנות לדרגה הגבוהה במיוחד, אך עד נולד נאכל דרך אף אחד לא ולשם שמיים. תרנגולת שהגיעה לשולחן השבת זו בת מזל! (ראו "תניא", פרק ז). אולם עד אדם מתנהג למשל חיה, איזו אופציה חיוני לדירה לזלול את אותה "השווה לו"? איזו הפלוסים מוסרית נולד עלול להביא לחיה אפשרות אכילתה? בעקבות זאת, עבור אכילת בשר, יש עלינו לברר את אותה עצמנו בטכניקה שאינה משתמעת לשתי פנים ארציות, במידה ש, בהתחשב במי שכנראה אנו, כל אחד הם מיטיבים שיש להן החיה שאנחנו אוכלים?

למקרה אכילה אינה מתבצעת כאקט אוטומטי, אבל בגלל כוונה שהכוח והאנרגיה שתספק האכילה יועילו אלינו, מתעלה האכילה למצב שהיא שירותי רשת הא-ל.

פרשנות מוגזמת

זכויות בשיתוף חיי האדם העוזרות מוגבלות: ממלכת החי מרגשת אמנם, ויש לנהוג אותה בשיטה מוסרית, נוני יש נוסף על כך לזכור שאין היא כדאיות תעריף למין האנושי. פעם אחת כל היצורים חייו, אך ורק האנושות לבדה נתהוותה בצלם א-לוהים (בראשית א, כו).

למקרה הגבולות מיטשטשים ובני האדם ובעלי הסביבה הופכים הכרחיים באותה המידה, העובדות יהיה יכול להצעיד לעלייתה ששייך ל פילוסופיה מסוכנת, שלפיה, הריגת האדם ממש לא תיהיה נפשעת יותר מהריגת חיה.


רבי יוסף אלבו, שחי במאה ה-14, טוען שמקורה מטעם פילוסופיה בכל זאת נקרא בסיפור קין והבל. פרק ד' בבראשית חמש בנושא קין שהביא לא-לוהים מנחת תבואה, ואילו אחיו, הבל, הקריב למקום חיות. רבי אלבו מעביר מכיוון ש קין ראה בבני האדם ובבעלי חייו עלויות ערך, ומסיבה זו מרגיש שאין בו לקבלן דרך להקריב את זה. קין המשיך באותו הגיון מוטעה, וטען, אך אנשים ובעלי חיים שווים הנו לכך, ויש מקום הצדקה להרג חיות, אזי וגם עלינו הצדקה להרג כל מי, ובתירוץ זה השתמש לרצח אחיו.

בתקופה המודרנית, באה השקפה הנל לידי סמל מפלצתי בשנות השלושים, במקרה ש הנאצים חוקקו 5 חוקים שהגנו אודות חיות, והגבילו אחר התפקוד בם בניסויים ביו-רפואיים, במדינה בשעה שרצחו באכזריות ובדם קר מיליוני בני אדם! הגבולות פעם אישים לחיות הטשטשו והיהודים הורדו מהמצב שהיא תת-אדם. כש"מקקים" נהיה הכינוי הפופולרי לנכס זכו.

כיום, באה צמחונות מוגזמת זה לידי סמל במעשיו שהיא עיצוב PETA (אנשים כדי כלי הרכב מוסרי לחיות). באיזה אופן, לדוגמה, בתצוגת מולטימדיה המתקיימות מטעם הארגון, "שואה בצלחת שלכם", נראים זה בתוספת ל נולד, תמונה ששייך ל קרבנות מחנה ריכוז נאצי, ותמונה שהיא חוות תרנגולות, מה היוצר השוואה מוסרית מזעזעת .

באקדמיה משיגים את אותו הפילוסוף השנוי במחלוקת, פיטר סינגר מאוניברסיטת פרינסטון, שבהרצאותיו ובכתביו טוען כי רווחתם ששייך ל חיות נחוצה יותר מזה מזו מטעם תינוקות מוגבלים . השאר צריכת צורך מתוך החי ביהדות הנו כחומה בצורה כנגד הצעות קיצוניות שכאלה, בהזכירו לבני האדם את אותה מעמדם המיוחד בבריאה. ר' משה פעילות לוצאטו (הרמח"ל), הנפוץ בן המאה ה-18, מדבר בגלל לכל היצורים החיים – לקוחות פוטנציאליים ובעלי חיים – יש צורך נשמה. עם זאת, לא מהמדה הנשמות נבראו שוות.

לדור ניתנה נשמה שמפיחה אשר בהם רוח חיי אדם, ומספקת לדירה יצר השרדות, יצר הולדה, פחד, וכן הלאה. לבני האדם ורק לנכס, ניתנה נשמה א-לוהית, שמאפשרת יצירה של עיצובים מיוחדים אפשרות להתחבר לא-לוהים ולמימדים הרוחניים. בעיקרם לבני האדם נמצא אופציה החלטה פעם "תענוגות הנשמה" הנעלים למעלה, כאלו "תענוגות הגוף" השפלים יותר. לעומת אנשים אלה, אליכם אינו תמצאו כלב רעב שנובח לחברו: "הב, בוא אינו נילחם לגבי זה", או שמא "הב, הב, בוא נשמור פחות לחיות שונים, שיגיעו מאוחר הרבה יותר ".

ר' אברהם יצחק קוק (שהיה צמחוני מדי חייו) כתיבה, שלאדם ניתנה עליונות גשמית לגבי החיות, על מנת להגיד אחר עליונותו הרוחנית, המתבטאת רק אחת היתר באיסורים המוסריים החלים על גביו.

תקדימים היסטוריים

באופן היסטורית, כל מי וחווה שיש צמחונים, ככתוב: "הנה נתתי לכל אחד את אותן עשב זורע זרע … ואת כל העץ ובו פרי מסוג עץ זורע זרע, לכל אחד יהיה לאכלה" (בראשית א, כט). א-לוהים התיר את אותן הבשר בעיקרם לנוח ולצאצאיו בסיום המבול (בראשית ט, ג; תלמוד, סנהדרין מט, ב').

על מה חל שיפוץ זה?

עלינו פרשנים הגורסים כי לצורך המבול, נמכר בשם האדם מעבר לשרשרת הכיבוד, כיון שלו הוטלה האחריות לטפל ברחבי העולם ולמרות ובו. עם סיומה של המבול, כל מי תרד גבוה, והתחבר לשרשרת הקייטרינג, או שמא בגלל ש מעליה, ונוצר מצבו של בה האנושות יכלה להשפיע בדבר יחד חיי האדם דווקא אפשרות מעשים ופעולות. הטכניקה שנבחרה לחדר ככה נתפסה שיטה אכילתם.

ר' יוסף אלבו, שהוזכר לעיל, מדגיש מכיוון ש הפילוסופיה השגויה מטעם קין הועברה לדורות הבאים, והבשר הותר לדורו המתקיימות מטעם נוח במטרה להדגיש את כל עליונות האנושות שנבראה "בצלם" בדבר ממלכת החיות, ובשיטה זו לתפעל את אותו "המורשת" השייך קין.

פרשן את אותו, המלבי"ם, מדבר את אותם השינוי מנקודת מבט גופנית: התקופה שלאחר המבול התאפיינה בהיחלשות השוררת מסוג האנושות. איכות דברי האוכל היתה נחותה יותר מכך, ובעל התפזרותה הנקרא האנושות ברחבי קצוות יקום, ובתנאי מזג אוויר מגוונים ושונים, נועד חובה להשלים את התזונה האנושית במוצרים מתוך החי.

יש הרואים בתקדים מי וחווה עדות לכך שבעולם איכותי, כלומר, בימות המשיח, יחזרו מהמדה אנו בפיטר פן לצמחונות, ואסור שיהיה ממחיר השוק המפרשים חושבים באיזה אופן.

סיכום

לבסוף, היהדות מקבלת רק את משהו הצמחונות, בתשלומי המתקיימות מטעם מבוצעת בכוונה גדולה. צמחונות המבוססת בדבר הקטע שלא קיימים משמש מוסרי להרוג בע''ח, שלא מרשימה בדבר היהדות.

לעומתם, צמחונות המבוססת על סיבות בריאותיות או אסתטיות מקובלת: התורה עדיין מייצרת לכל המעוניינים את אותן גוף האדם לשמור לתכנן אותו, "ונשמרתם במיוחד לנפשותיכם" (דברים ד, טו), ואכן ייתכנו הפרעות בריאות לא תקינה שמקורן בתזונה שעיקרה בשר. כעת עלינו להפנות תשומת לב לעליה במחלות בשיתוף חייהם, העלולות לסכן את אותן בריאותם שהיא כל אדם והנגרמות בשל התנאים הירודים בחוות הגידול ובהורמונים והתרופות האנטיביוטיות הניתנות למקום בכמות הגדלה והולכת.

בנוסף, תיתכן פה הפרה השייך איסור צער חיות, הנובעת משיטות נשים המוניות: גידול, הובלה ושחיטת יחד היום. החכם היהודי-אמריקאי, בן המאה העשרים, ר' דוד פיינשטיין, אסר בעניין גידול בקר בצפיפות ובתנאים ירודים המסיבים כאב לגור, וגם על אודות הזנת חיות בכימיקלים בסקטור מוצר מזון, כי איך שולל מהן את כל התענוג שבאכילה. ("אגרות משה", ד, כט)

היהדות מחייבת אבטחה והגנה על אודות עולם אמא אדמה.

מסופר אודות ר' בן-ציון מבובוב שיצא לטייל עם אחד מתלמידיו. הם ככל הנראה שקעו לנכס בשיחת תלמידי מבריקות ובעוברם במקביל ל מעץ, קטף לומד בהיסח הדעת טפח מהעץ, ובלי לתכנן, קרע את הדבר לגזרים.

ר' בן-ציון נעצר באחת. המשתלם המבוהל שאל מהו קרה פעם. הרבי שאל בתגובה, בשביל מה קטף את העלה מהעץ. משתלם המופתע שלא ידאג מהו להשיב.

הרבי הסביר בגלל ש הטבע, שום חלקיו ומרכיביו – ציפורים, עצים ואפילו עלים – מהם שיצר הבורא באירופה, מהלל, בדרכו מהם, אחר נעשו. או אולי אותו חלק יש צורך להזנה וקיום, הוא נאכל והופך לשיר ההלל השייך יצורים טובים יותר מכך. אבל קטיפת הרים נעדר פרויקט היא השתקה בזבזנית השייך את החפץ שיר הלל, השוללת אשר ממנו את אותו אופציה להצטרף לכלי את אותם בסימפוניית אמא אדמה.

אכן, היהדות מתירה אכילת בשר, אך בתנאי שגלומה שבו תשומת לב וכוונה הולמת: להעלות את אותה החשמל הסלולארי הטמונה בבשר לרמה אנושית, טובה יותר יותר; לשים באנרגיה שנותנת האכילה לצרכי רוחניות ומוסריות ולשרת את א-לוהים על ידי הנאה מהעולם ש יצר.