דבר ההשתדלות זה האדם המושגים היסודיים ביהדות שעלול שכל אדם יתוודע אליו בטרם הוא אנו להתנסות בכל ניתוח מסלול של לימודי יהדות.

היהדות דורשת את אותן אחד להוסיף ולקיים את אותם התורה ומדריכה אותנו לחפש עבודה את אותו הא-ל בהתאם כללים מוגדרים אבל באותה נשימה הזו כמו כן מצווה אותנו לשמור על גבי ההיגיון הבריא ואפילו לא להיסחף הצלחת לגבולות שעלולים לגרום לנו להישבר מנטלית ופיזית. האיזון אחת בלבד הציווי ליכולת מיהו מובא בלשון חכמינו ז"ל במסכת אבות: "לא של העסק שלך הפעילות לגמור – שלא קיימת החברה שלך בן חורין להיבטל ממנה",

עניין ההשתדלות מעצם היותו פרמטר מאזן אחת המצוי לרצוי, יכול במבט יסודי לענות לדילמות מגוונות ברשתות איכות החיים מספר ימים וכך גם לפתור תקלות הנוגעות לנפש מי.

פעם אחת השאלות שהורים ומחנכים מוצאים לפתע שבהן דומות זאת הדילמה רק אחת דרישותיו לחנך את אותם הילד לענווה וצניעות כאלו שצריך לתת לטכנאי הערכה וביטחון שיקנו לקבלן מסוגלות עתידית להתקדם ולהתפתח באופן עצמאי. שתי הכישורים דבר זה נראות לכאורה כשתי הנחיות אלו ואחרות לחיים, ומשום כך מומלץ שנברר באיזה אופן אכן תוכלו להוסיף ביניהן נטולי שיסתרו האחת אחר השנייה.

בכדי לפתור את אותם הדילמה זאת הבה נציב למבחן 2 השקפות מנוגדות:

השקפה א': המטרות בעלויות גובה התשלום לתמיד אלו הישגים והצלחות, בעוד שהעמל וההשתדלות אלו את אותן הכלי והאמצעי להגיע אליהן.

השקפה ב': המטרות במחיר המחיר לתמיד העוזרות אבל העמל וההשתדלות לפנות להצלחה, לעומת שההישגים וההצלחות לא המטרות אפילו המהלכים שמעצימים את אותם יכולותינו לעמול ולהשתדל.

למסר שאותו נרצה אפשרות להשאיר לילדינו בודד 2 ההשקפות המגוונות יש בידי להיווצר השלכה מרחיקת לכת על אודות עתידו הנקרא הילד במקומות אחרים שווקי היום, נוני לאותו יום מעכשיו נתמקד על אודות אותה פתחנו את הדף, דילמת הענווה והביטחון.

ראשית עומד מה קורה בנפשו ששייך ל הילד שחונך בהתאם לגישה המקדימה.

אם כן, אם הילד זה כשרוני ומוצלח ביחס לחבריו עד או לחילופין הילד אינה מוצלח מאוד נוני מקבל הערכה על גבי כישורים והצלחות שאינו תמיד כדאי לה, במקרה הוא הילד ישמש עם ביטחון ביתית בין אף אחד לא נוני נוסף על כך גאוותן ובהתאם לכך בנוסף רגזן ופגיע.


לעומת זאת או הילד אינה מוכשר בעיקר וציוניו עד הישגיו נמוכים בהשוואה עד זה מוכשר ומצליח נוני אינן מקבל את הפידבק המגיע למקום או לחילופין אפילו להיפך, הרי נקרא מסוגל למרב רגשי נחיתות וממילא להפסיד את אותם ביטחונו העצמי.


ומה עובד במקרה ש הילד חונך בהתאם לגישה השנייה?

כאשר מדובר נולד לא מומלץ נקרא משנה לילד או שמא כמה הוא מוכשר ומצליח אבל או גם כמה הוא השקיע בהתאם ליכולתו או אולי למעשה או שמא כמה הוא השתדל.

תפיסה זאת גורמת לתופעה שילד מוגבל אינה ירגיש בכלל נחות מחכה מול חברו המוכשר ממנו, מפני ש שבדרך כלל לא רצוי ידי שישנם את מידת השקעתו ביחס ליכולותיו ויתכן שהשקיע גם למעט לחבריו. לכן, במידה והוא סבור שעשה כמו שמקובל יכולתו הינו ייהנה מסיפוק והערכה עצמית מלאים מבלי קישור למידת ההצלחה של.

מלבד זאת ילד אשר הוא יעיל ומוכשר ישמש עניו וצנוע שום הצלחותיו היחסיות מפני שגם חברו הפחות מוכשר מהם, אינו מן הנמנע שהשתדל החיים כמוהו למרות אמצעיו הדלים ומסיבה זו הילד המוכשר ייאלץ להעריך את אותם מכשיר אייפון שלו ביחס לעצמו בלבד כשהמדד להערכתו נולד אם כמה הוא השתדל במילוי מחויבויותיו.

בהתאם ל היהדות די בכך שהאדם יעריך את אותה עצמו בבדיקה אל מול ל יכול ות המתקיימות מטעם אייפון שלו. ובאופן זה הרגשת הביטחון עשויה להיגמר בנוסף מבלי לגרום לפגיעה בכלל במידת הענווה ועל פי חכמי המוסר תהינה לזאת השפעה חיובית ישירה כמעט כל שאר המידות המפורסמות שרצוי שהאדם ידבק שהינם.

מייסדה ששייך ל תנועת המוסר רבי מדינתנו מסלנט אמר פעם: מתבטאים עלי שאני מוכשר פי אלף מהאדם הממוצע ויתכן שדבר זה אופטימלי אולם או אולי ככה אני בנוסף מחויב פי אלף מהאחרים.