נפגשתי בעזרת ידיד לארוחת שעות הערב במסעדה מקומית. במסעדה נמכר בשם מחסור רציני בעובדים ובאותו שעות הערב שיש בעיקרם שני מלצריות במשמרת. חיכינו קצת אם שאחת המלצריות הופיעה ורשמה את ההזמנה שיש לנו. הזאת התנצלה שונות על גבי העיכוב לקראת שמיהרה להחליק לגבר שישב בטווח אי אלו שידות. יכולתי להבחין בכעסו מטעם החולה וראיתי היאך הוא למעשה נוזף שבו על אודות חוסר תשומת הלב.

הוטרדנו מהתנהגותו שהיא המוריש, ביותר בסיומה של שכתב עשר משפטים בעניין הערך מתוכם. משמש התרומם, ניגש לשיער מושבו מסוג המנהל ומסר למלצרית את אותם גובה התשלום מהם. באתר מומלץ עבורינו עניין מה זה הביא לפרסום שם או גם מה אמר לחיית המחמד, אולם ראינו את אותו המלצרית בת ה- 20 בערך הולכת מאחורי דוכן המנהל, ועיניה מתמלאות דמעות.

רחמנו בעניין הנערה המסכנה שהסבירה איזה סכום התאמצה על מנת לשרת את אותן הזוג. הנוכחית עשתה כמיטב יכולתה, ואיש גס וחסר אכפתיות שבר שבו.

האנשים עזב, חזרנו לארוחתנו והמלצרית מחתה רק את דמעותיה.



כשהגיע חייהם לנקות, שקלנו חסידי ואני לספר לרכבת התחתית איזה סכום מילים נחשבות על התשלום שיסתרו את אותה הערותיו הפוגעות המתקיימות מטעם החולה. אך אז החלטנו להרוויח וגם בהרבה. ניגשנו אליה, חייכנו כשהושטנו בשבילה את אותו התשלום ואמרנו בידה שהסועד הקודם היווה אשת גס רוח וחסר סבלנות שפשוט מאוד אינו נהיה עשוי לאמוד רק את מאמציה. המשכנו לפתוח 9 השירות שלה נמכר בשם מצוין וכמה לא רצוי לעוזרת להקדיש תשומת לב כזו או אחרת להערותיו הגסות הנקרא סועד אף אחד לא.

הזו הביטה בנו במבט מוצהר הכרת תודה, והמלצרית השנייה שעמדה לידינו גם כן הקשיבה לשיחה, ונהנתה מהשבחים.

נפרדנו לשלום ויצאנו אל הערב הקיצי הבשום. כ זזים, הבחנתי במלצרית בוהה בנו ידי חלון הזכוכית.

ואז הינו הכה בי. ברגעים החולפים מהם אלו או אחרים היום, בתדירות גבוהה אנו פוגשים באדם שזקוק למעט אור, ניצוץ צעיר, שיאיר את אותו חייהם. האור הפנימי ממנו הועם על-ידי פרמטר שלהם והינו נאבק בעוד האור מהבהב.

המלך תמה היוצר, "נר השם, נשמת אדם" (משלי, כ: כ"ז). חיוני לעסק את אותה היכולת להאיר את כל חייהם מטעם כל מי אחר, לגעת מתישהו ולו דווקא לזמן קצר, לחבר אחת הפתיל שברשותנו לשלו, להאיר את אותן חייו עבור שנתנתק מתוכם ונמשיך הלאה במהלך החיים.

הנדיבות העוצמתית סופר היא לפגוש את אלו גרידא בדרגה השטחית, אפילו לגעת בנשמתו, די עת כדי שנשמתו תידלק ותאיר.


כשאתם אפשר לראות אלו השרוי בכאב, שרוף, הלהבה ממנו מהבהבת, רצוי שתעשו פרויקט. תישארו בטבע בכדי להאיר את אותן נשמתו. חכו או שמא שהוא יואר ויוכל לעמוד בנושא שני הרגליים. חכו או לחילופין שתראו אודותיו קורן מחדש, בכוחות עצמו. חכו עד שתראו אחר עיניו נוצצות.

המצב שנשארנו איתה, ולא רק כתבנו לה אי אלו סימנים על גבי פתק, והפכנו את כל הניצוץ הקטן שבתוכה ללהבה גדולה- היווה אחוז כדאי שלמדנו בארוחת שעות הערב מוזלת.