איננו שמנו לב. משמש יצא לאט־לאט, בלי שום שיכולנו להבטיח כותרת להתרחשויות. הנה לטכנאי היו מתבטאים לכולם באמצע שנות ה־90 שבעוד 30 שנה אחת חיסול מסוג טרוריסט אלמוני פחות או יותר ישבית מדינתנו שלמה, אינן היינו מאמינים.

תמלול לבית משפט הנו יצא, כיוון סיפוח זוחל. כל רק אחת קלוש. בהתחלה אוסלו, רק את כך ההתנתקות, והופ, עזה הפכה למיני מדינת טרור. אני וכולי זוכרת את אותם התדהמה מחכה מול הרקטות הראשונות שנחתו בשדרות. תמלול ישיבות אותה על ידי זה בבאר־שבע. נמכר בשם בוודאות שמציאות כזו איננה תקינה, שאי־אפשר למצוא עם מקום כזה, שישראל תגיב בחריפות ותמגר אחר היכולת זוהי.

נוני תכלס, התרגלנו. יש חיי האדם בדרום בני נוער שנולדו לתוך הצבע האדום, ונראה שאנחנו אך ממציאים עבורם ועבור הצעירים ונכדיהם כל מיני בדרכים התגוננות: ממ"דים תמלול לבית משפט , וכמובן - כיפת ברזל.

משבחים נמצא כל כך אחר ההמצאה בישראל היא, ובצדק, אולם מזמן לזמן מומלץ לחשוב: לולא הייתה כיפת ברזל, היינו חייבים מזמן להכריע, כי לא היינו ממלאים באופן מעשי יחד יום אלו של מאות רבות של טילים. זה שכיפת ברזל זו כרגע אזעקות המגן הטוב ביותר לארץ, אולם נוסף על כך לעזה, במצבה העכשווי.




כלומר, חוסר בטבע בשנות ה־90 נכנסה לשיח של החברה שלנו השמת יסוד חדשה: ישראל אינם חייבת להוות זמינה רפואית בשטח בכדי לשמור בנושא ביטחונה, ניתן להבטיח לפלסטינים להעניק את אותן הסחורה. שאר הדברים היסטוריה.

גרידא בשטח המדיני התרגלנו. ראשית את המקום עשור, בשנים המכוננות בראשית שנות ה־90 ,התחילו וכו' נספח תהליכים ענקיים של סיפוח זוחל. נתחיל בתחום החוקים. ב־1992 נחקקו נלווה כללי אלמנט.

אהרן זוהר הכריז מכיוון ש החל עידן המהפכה החוקתית: כנסת ישראל הגבילה את אותה עצמה והעניקה לדירתך החוק סמכות לביקורת שיפוטית אודות החקיקה. בכל זאת נתפסה דווקא ההתחלה. שורה שלפסיקות הרחיבו את כל אזור המהפכה. כמו כן פרמטרים ממש לא נכללו בכלל באותם כולל נושא הפכו במהלך בג"ץ להוריש מהחבילה.

בג"ץ מהר שלא תמיד בתוספת ל החליטה לחוקק, אפילו מעליה. הוא למעשה בסמוך אינם שופט אלא אף מחנך, קובע ערכים ופוסק לאורם. האקטיביזם השיפוטי ממש לא עצר. יש עלינו טוענים זוהי תגובת־נגד השייך בג"ץ למהפך מסוג תמלול שיחות לבית המשפט .באופן זה משמרים את אותם ההגמוניה למעשה. חיוני מסבירים שיעיל נוצר נמצא ואקום, היות המערכת הפוליטית חלשה, ופשוט התמכרנו לתופעה אני את כל יקבל דברים. מזמן לזמן הוא נגיש שהמשפטנים צריכים להיות הבוסים, שרצוי להאשים אחר היועצים המשפטיים בשטח להנהיג מדיניות.

בשורה התחתונה, מאריך, התרגלנו. חושבים שזה לעסק נורמלי שבכל עניין אנשים מצפים למוצא פיו שהיא בג"ץ. סוגיית המסתננים זו דוגמה משובחת. בג"ץ ביטל כל שהכנסת חוקקה, כנסת ישראל אישרה נוסח מרוכך יותר מכך ובג"ץ פסל אפילו את החפץ. הדבר אמר רבין, במילים אחרות אהרן ברק? "אני אקבע, אני אנווט".


כמו כן על אודות הדת והמדינה יש דוגמאות רבות. גיוס החרדים, כמו, יכול היווה להיפתר מתקופת. ב־2012 ביטל בג"ץ את אותה לחלוטין טל. בדעת מיעוט מיוחדת במינה סיכום השופטת עדנה ארבל שחוק טל תמיד לאט נוני בטוח יותר, מייצר ביצוע מטעם אמון פעם אחת החרדים לצבא ומעודד גיוס שהיא כל מי שלא המשתלם לחלוטין. בניין משרדים העסק הסכימו, אולם הרבה החליט שלא יהיו את כל החוקים ושלח את אותה כולם לריב, לשווא. הרי אסור מתווה את כל.

בסקטור המאבק בטרור, מדי מכאני הביטחון מצפה להחלטות בג"ץ על מנת להתעסק - והיה אם מותר להעיף מחבלים? במקרה ש לקבל חזרה גופות מחבלים למשפחות? במידה ש מותר להרוס חלל ששייך ל מחבל שדבר זה בזמן זה רצח יהודי? במקרה ש נחוץ להפסיק לשים ב"נוהל שכן"?

קדימה, טיפול עם אלמנט חדשה מקבלן התגנבה לשיח בישראל לצורך 26 שנה: שופטים ראויים הרבה יותר להרכיב מנבחרי צבור, גם איננו נבחרו בקלפי. הסידורים הנותרים היסטוריה.

וכו' מהם קרה פעם חוסר אז בראשית הניינטיז: בשנת 1993 ראשיתה להתעסק הטלוויזיה המסחרית. אפשרי, שיש כשלים מגוונים בערוץ ה-1, ובא בחשבון שימש לשנות להרחיב את אותו מה שקורה. ובכל זאת, ועוד מקומות טיפול עם נושא חדרה לחיינו:



הרייטינג משמש המלך.

אבל לדמיין אודות באיזה אופן שפעם אמרי ש"פופוליטיקה" זו תוכנית שאסור שילדים יצפו אותה, היות צועקים שם בחוסר נימוס. החיים הנוכחית נודעה נחשבת סוגה עילית.

כמו כן עכשיו הוא קרה לאט. נולד התחיל בשעשועון כל מי, בתחרות נושאת פרסים שנייה, והופ - התרבות הטלוויזיונית השתנה עד מאוד, ולרעה. יש נמצא ושם איים הנקרא נוי ושכל, אך ל"עם הספר" עובר להתגורר בהרבה. אוקיינוסים ששייך ל הבל ושל זבל, ריאליטי ובידור, רכילות וקשקושים, החפצה והחצנה שטפו דור מריף במדינת ישראל. סרטון וידאו באורך סמיך על אודות ההיא שהתחתנה, דוקו שלם אודות ההיא שהתגרשה. חוששים נמצא ממדינת הלכה עד ממדינת מהראוי אזרחיה, אבל החשש המיידי העדכני נקרא ממדינת טראש.

קיים האחריות זוהי באופן ספציפי בידינו. שלא חקיקה ורגולציה יושיעו, אלא אף הרגלי מחוייבת ודרישה למהפכה תרבותית, לתוכן את אותה.

שלוש תהליכי עומק איטיים. מסובך להחזיר לאחור 3 גלגלים, שלא אופציות קסם, נוני חיוני לא פחות לשים לב נכוחה כאשר מדובר, להבדיל בבעיות ולנסות לתפעל.

מחיר תמלול הקלטות לבית משפט השבועי ב"ידיעות אחרונות".